נועז בקווקז

זמן: ארבעה ימים ליציאה

מחשבות על תרמיל הטיולים

כדברי מחבר "הזן ואמנות אחזקת האופנוע", טרם צאתו של הטייל הטוב לדרכו, מוטב כי יכין מראש את רשימת הדברים אותם יש ברצונו לקחת. איכשהו תמיד אני מצליח לדחות את המטלה הזאת לרגע האחרון ובסוף, משהו כמו שעה וחצי לפני היציאה לשדה התעופה, זורק לתיק את מה שבא ליד באותו רגע. ואכן, בהגיע רגע האמת, אני מוצא את עצמי מקלל מיני גידופים שאין הדף סובל, מסרב לזרוק חפצים בעלי ערך(במקום אחר, אמנם) ומנסה לשוא להשיג את חפצי היומיום אותם לא לקחתי עימי. הפעם, בי נשבעתי, לא אכנע לרפיון המחשבה וא-ת-כ-נ-ן. ממש כך.
ובכן - רשימת הציוד! כוחות כבירים מסיטים אותי לכאן ולכאן בהתלבטויותי. האם עלי לשעות לעצתו של החכם הסיני העתיק ולקחת עימי מה שפחות, כדי שיוכל תרמילי(אותו תיק לואו 70 ליטרים שכבר ראה דבר או שניים) להכיל את מה שלבטח אמצא בדרך? או, מנגד, האם להסתמך על ההיגיון המערבי הסדור והמחושב ולצרור עימי את כל מה שמועטים הסיכויים למצוא בדרך?
כרגע אני נוטה לתת אמון בדרך, גם אם הדבר אומר שיחולו עלי גופא מספר שינויים, אותם אין אני יכול לחזות מראש. למשל, נושא הבגדים: והרי מזה מאות בשנים נמצאת דרך המשי בשימושם של מטיילים, סוחרים, ותושבים המתגוררים לאורכה. האם יתכן כי כל אותם רבבות ברנשים וחתיכות מסתובבים ללא כסות לעורם? לא ולא! ובפרט לא באזורים בהם שולטת דת האיסלאם, הרואה בגילוי הגוף פגם ופסול: חראם! והרי מי ידע יותר טוב מאותם דרי הדרך מה ללבוש ומתי, האם יפים סודרי גמלים בקטריאניים לסופות החול במדבריות תורכמניסטן, ומדוע אין הדבר מומלץ לעטות מכנסי עור חזיר בר בהגיע האביב בגרוזיה(תשובה אפשרית אחת: כי הרוטב בו מוגשים החצ'פורים לא ירד מהם ולו תוך מאה כביסות!).
כן, גומלת בי ההחלטה בעודי מעלה את הגיגי על הכתב, הדרך תכתיב את מלבושי ההולך בה! ולו במחיר לבישת שמלות עשויות גללי פרפרים, אות וסמל לגבריות שאין שניה לה בקירגיזסטאן(או, לפחות, כך עשוי להיות הדבר - כרגע אין לי דבר וחצי דבר עם אורחות הקירגיזסטאנים).

נתחיל, אפוא:

תכולת תיק המטייל - הצעה א'

• מ ח ש ב נ י ש א:
  אכן בחירה קשה, אולם מרגע שהחלטתי של יומן מסע מקוון זה, אותו, כך אני מקווה, קוראים אתם כרגע בחיוך, לא היה הדבר מן הנמנע לארגן אמצעי תשדורת לכפר הגלובלי. יכולתי, אמנם, להשקיע באחד מאותם פלאים טכנולוגיים זעירים, אך כאשר ניצבו זה מול זה חודש בדרכים או גאדג'ט חד פעמי, יצא האחרון בהכרח מופסד.
  
  
• ט ל פ ו ן נ י י ד:
  תמחקו בבקשה את החיוך האדיוטי הזה, אתם שומעים? אם כבר אינטרנט, אז שיהיה סלולרי. ושימותו הקנאים. סליחה.
  
  
• ס ו ו ד ר:
  גמלים בקטריאניים או לא גמלים בקטריאניים, ההתניה מבית אמא("ותיקח סוודר, אתה שומע אותי?!") חזקה מכל חכם סיני עתיק כחדיש. חוץ מזה שכאן באמת מדובר בפריט טיולים איכותי בעל יכולות מוכחות בהרי ההימלאיה - טוב, מרגלות הרי ההימלאיה - וחוצמיזה אחרון חביב, שתמיד היתה לי חולשה לכחול אפרפר.
  
  
• ת י ק כ ל י ר ח צ ה ובו:
  משחת שיניים, מברשת שיניים, מברשת גילוח, משחת גילוח וסכינים, נרות, פנס, חומרי עזרה ראשונה מיידיים, וקיט עזרה שניה שנרכש בחנות צעצועים במחיר המופלג של חמישה שקלים.
  
  
• ס פ ר י ט י ו ל י ם:
  לאחר התלבטות קצרה, החלטתי לקחת איתי את מדריכי הלונלי פלאנט, על כל מגרעותיהם, ולא את מדריכי אודיסיי, אשר נראה שמכוונים לטיילים אמידים יותר ממני, גם אם פרקי ההיסטוריה שבהם ארוכים יותר באופן משכנע. לט'ס אדמיט איט: עם כל חיבתי לסיפוריו של צור(שיזף) וחברים אחרים על ההיסטוריה העניפה של המקומות על דרך המשי בהם אני עתיד לבקר, מדובר במסע קצר מאוד שעוברים כל אותם תכנים מושכלים מהאוזן הקולטת אל האוזן הפולטת מצידה השני של פדחתי אשר נותרת, למצער, בורה כשהיתה. ומצד שני, אולי כשאגיע למקומות עצמם ירים את ראשו ההיסטוריון הקטן שבי וירצה לדעת הרבה יותר משכתוב במסגרות המוצללות בנות 40 השורות של הלונלי? אכן, מסע אמיתי על ציר הריאליזם/אופטימיות, דומה שאת ההחלטה על כך באמת אשאיר לאחר כך.
  
  
• ס פ ר י ק ר י א ה:
  כאן יש צורך בתכנון של ממש. מהם, או יותר נכון, מיהם, הספרים הראויים להתלוות אלי לאורכה של הדרך? לא סביר שאוכל להחליף ספרים עם טיילים אחרים, ועל כן המועמדים לשלב הגמר הם ספרים שאפשר לקרוא בהם יומם ולילה, שתי וערב, מהסוף להתחלה ובכל אופן מספר רב של פעמים, מבלי להשתעמם. התנ"ך? ספר התמורות? מדריך הטרמפיסט לגלקסיה? האודיסיאה? וולדן? ספר הקומיקס של סבתא שלי? שאלות רבות ותשובות אין.
  
  
• ב ג ד י ם י צ ו ג י י ם:
  לנמלי תעופה, היה אומר ש.ד. איתו יצאתי לפני מספר שנים למסע הראשון, צריך לפחות ג'ינס וחולצת כפתורים. שיהיה. ואולי ישמשו אותי אלה גם לארוחות ערב הדשנות אליהן לבטח אוזמן כ"נציג המערב החדש"(נשמע יותר טוב בקזחית). בעיני דמיוני, באותם מקומות נידחים אליהם אגיע, יצוצו איכרים עם קלשונים חלודים ברגע שיעלה האור על מסכו של לב-טוב, הלפטופ הישן והטוב. אז, כמובן, יגיע הרגע לומר את המשפט היחיד בקזחית אותו אלמד עם הגיעי: "הוא טעים יותר!" תוך נפנוף זרועות בכיוונו של אמיר.
• ב ג ד י י ו מ י ו ם: 5
  זוגות תחתוני בוקסר, 4 חולצות טי לא חתרניות מדי(מה שמוריד, למרבה האכזבה, את חולצת האס-אנד-אמ האהובה), 5 זוגות גרביים.
  
  
• נ ע ל י ה ל י כ ה או עבודה עמידות ליומיום.
  
  
• נ ע ל י א צ ב ע למקלחות ולשירותים.
  
  
• ש ק ש י נ ה:
  תמיד יש את הנקודה שבה אני מתחרט על ההתקמצנויות שלי ברכישת שק"שים. מה לעשות, כששק שינה של עידן החלל עולה כמו ארבעה של עידן הברונזה(במשקל ובגודל) - הכיס זועק חמס. בכל אופן, שק שינה טוב הוא הכרח לאור כוונתי להתארח בבתי מקומיים כמה שיותר. נראה שאצטרך לשאול אחד ממישהו פחות קמצן ממני.
  
  
• ת י ק ג ד ו ל לנסיעות.
  
  
• ת י ק ק ט ן להסתובבויות ברחובות ובמוזיאונים, בשווקים ובארמונות.
  
  
• ח ג ו ר ת כ ס ף ובה רוב הוני עלי אדמות, 5000 דולר, חלקם הגדול בטרוולר'ז, דרכון, ורשיון נהיגה בינ"ל.
  
  
• פ ל י י ר ק ו מ פ ק ט י:
  לעולם אין לדעת מתי באמת תזדקק לאחד, אומר איש התחזוקה הקטן שבי, זה שמניילן שקיות במבה באישון לילה.
  
  
• מ צ פ ן:
  עבור ישויות חסרות כל חוש אוריינטציה תלת מימדית(עניין של זמנמרחב שונה, זה הכל), מצפן הוא דרך מצויינת לדעת מניין באת, ואם לא זה, לפחות לאן אתה הולך.
  
  
• מ נ ע ו ל ו כ ב ל ק ש י ר ה:
  מצויין לנסיעות ארוכות ברכבות או אוטובוסים, בהן הפחד מגניבה יכול לגזול שעות שינה רבות ומענגות במיוחד.