בלוג הטיול מזרחה על דרך המשי, פחות או יותר
28.5.03
זמן: יום שישי למסע הנועז בקווקז
המרשרוקטה הראשונה שלי
לאחר יום הסתובבויות בבטומי הגענו למסקנה שכאן אין ממש מה לעשות. המדריך שופע המלצות על טיולים לאורך טיילת הים, אבל לנו ירד גשם ונראה היה שהדבר הטוב ביותר לעשות יהיה להשיג כלי תחבורה: לא רק שההוצאות על מוניות יפחתו, גם בחירת המקומות בהם נישאר לישון תהיה קלה יותר ולא נהיה כבולים דווקא לערים הגדולות. מלבד זאת, מהמעט שראינו עד כה מהאיזורים הכפריים של גרוזיה, אלו נראו מלבבים, עשירים ביערות, אגמים, וצמחיה עלוותית כמעט טרופית. בערים, לעומת זאת, הצבע האפור הוא השולט הבלתי מעורער ורמת הגימור והאסתטיקה מזכירה את זו של... נאמר ג'בליה, אם להחמיא. בקושי הספקנו לסיים אתה החצ'פורי הראשון במולדת הביז'ו-ים, ודאיוש, לדרך יצאנו, ובתום נסיעה בת שש שעות במונית שרות שנקראת כאן מרשרוקטה - לא, לא על שמו של המצביא היווני המיתולוגי מרשרוקטוס, אלא כי ממילה רוסית פירושה "מלא" - הגענו לטיביליסי. ואכן, ההבטחה הסמנטית קויימה והמיניבוס אכן לא זז לפני שהועמסו עליו מספר לא ידוע של תיקים, שקי סחורה, וכן מספר דוודים(?!). מהמדריך למדנו, כי בטרם נספיק לומר "עורבא פרח" יקפצו עלינו גרוזינים טובי לב שיפתחו לכבודנו את ביתם, מטבחם וליבם. אפעס, בסוף הערב מצאנו את עצמנו חולקים חדר במלון פשפשים בעשרים דולר ללילה עם מספר לא ידוע של פליטים מאזורי המריבה הצפוניים אבחזיה ואוסטיה, בואכה צ'צ'ניה, אשר קיבלו את פנינו במפגן טקסי מסורתי של ריקון פחי הזבל שברשותם אל הגג שממול מרפסתנו החיננית, המסורגת.
לילה טוב טיביליסי.
המרשרוקטה הראשונה שלי
לאחר יום הסתובבויות בבטומי הגענו למסקנה שכאן אין ממש מה לעשות. המדריך שופע המלצות על טיולים לאורך טיילת הים, אבל לנו ירד גשם ונראה היה שהדבר הטוב ביותר לעשות יהיה להשיג כלי תחבורה: לא רק שההוצאות על מוניות יפחתו, גם בחירת המקומות בהם נישאר לישון תהיה קלה יותר ולא נהיה כבולים דווקא לערים הגדולות. מלבד זאת, מהמעט שראינו עד כה מהאיזורים הכפריים של גרוזיה, אלו נראו מלבבים, עשירים ביערות, אגמים, וצמחיה עלוותית כמעט טרופית. בערים, לעומת זאת, הצבע האפור הוא השולט הבלתי מעורער ורמת הגימור והאסתטיקה מזכירה את זו של... נאמר ג'בליה, אם להחמיא. בקושי הספקנו לסיים אתה החצ'פורי הראשון במולדת הביז'ו-ים, ודאיוש, לדרך יצאנו, ובתום נסיעה בת שש שעות במונית שרות שנקראת כאן מרשרוקטה - לא, לא על שמו של המצביא היווני המיתולוגי מרשרוקטוס, אלא כי ממילה רוסית פירושה "מלא" - הגענו לטיביליסי. ואכן, ההבטחה הסמנטית קויימה והמיניבוס אכן לא זז לפני שהועמסו עליו מספר לא ידוע של תיקים, שקי סחורה, וכן מספר דוודים(?!). מהמדריך למדנו, כי בטרם נספיק לומר "עורבא פרח" יקפצו עלינו גרוזינים טובי לב שיפתחו לכבודנו את ביתם, מטבחם וליבם. אפעס, בסוף הערב מצאנו את עצמנו חולקים חדר במלון פשפשים בעשרים דולר ללילה עם מספר לא ידוע של פליטים מאזורי המריבה הצפוניים אבחזיה ואוסטיה, בואכה צ'צ'ניה, אשר קיבלו את פנינו במפגן טקסי מסורתי של ריקון פחי הזבל שברשותם אל הגג שממול מרפסתנו החיננית, המסורגת.
לילה טוב טיביליסי.
