בלוג הטיול מזרחה על דרך המשי, פחות או יותר
21.6.03
זמן: 28 ימים תחת השמש הקופחת
מעשה בשני יהודים ואופנוע
טרם יבש הדיו מעל מכתמי התפארת לחיים מחוץ לטביליסי רבתי, בהם החיטה פורחת, החמה זורחת והשוחט שוחט(למשוש ליבם של הסועדים מינוקא ועד רבא), מצאנו את עצמנו, בשלישית, בכרך, ממתינים לבואו של גואל, ואין נחמה ואין גאולה לעבדכם. אמלסי, בעליו הקודמים של אופנוענו, מזכה אותנו בביקוריו היום-יומיים, אך דומה כי עיקר תכליתם של אלו היא לגבות מאתנו אתנן בדמות דמי דלק, יותר מאשר לעשות מעשה של ממש בשני יהודים ואופנוע. היום, למשל, בא הנזכר לעיל, חיזק מספר ברגים, חצב הברגה לאחר, והלך כלעומת שבא, בהבטיחו להביא את ה"קלאסקה" המיוחלת, היא הסירה אשר שוט תשוט בים אדוני צבאות, או לפחות בכבישי ג'ורגיה המהומרים, אור לבוקרו של יום המחר.
בהיעדר לוח משימות מאורגן כקודם, אנו מוצאים את עצמנו מעבירים את זמננו בשינה חסרת מעצורים, מופרעת אך בידי צרחות שכנינו המריבים מדי בוקר בטרם ינהרו לעמל יומם, ובשיטוטים אקראיים אנה ואנה ברחבי העיר, לומדים הכר כל מסעדה ובית שקובית לאורך שדרות רוסטבלי.
אום לכל דורש
וכך, בעודנו מהדסים לנו ברחבי העיר, נשאו אותנו רגלינו לשוק חלקי הרכב הגדול, בו סיירנו ותרנו, משל היו שדרות חנויות הצמיגים, המנועים, הברגים והמחוונים, לונה פארק אדיר מימדים. אין לכחד, אם כי, כי לבעלי המשיכה למיני ברגונים ושנצונים שכאלה אשר בינינו, יכול השוק הנ"ל לספק שעות אין קץ של רדיפה אחר אותו אום תלתן יחיד ומיוחד שתמיד חשקה בו נפשכם, למען יחדל הדוד העתיק מטפטופו, אחר המתלה המתומן אשר ירחיב את את חלל האכסון ממעל לחלל הצר אשר בעליית הגג, וכולי.
למען אלוהים, הקיסר והמולדת
אפשרויות הבילוי לשעות הפנאי שלנו, כאמור, מתמעטות והולכות. באין מנוס מוצא אני קורא בשנית את הספר היחיד אשר הבאתי עימי(לאחר הרהורים לא מועטים) מהארץ, הוא "החייל האמיץ שוויק" אשר לירוסלב האשק. והרי כבר בטור הראשון בבלוג זה נותחו והוגדרו בבהירות, כמדומני, אופיים של הספרים אשר יפה לקחת(בגבולות המקום המצומצם בתרמילו של הנווד) למסע חובק עולם שכגון זה - אפעס, עלי להודות בגנותי, כי נאה דרשתי אך לא נאה קיימתי: שכן, חרף נפלאות קורותיו של החייל האמיץ בימי מלחמת העולם הראשונה, אין ספר זה, בתום הקריאה הראשונה, יפה לקריאה שניה ושלישית בטרם פגה תקופת צינון. ועל כך לא נותר לי אלא לבכות, שכן בטביליסי הבירה אין ולו חנות ספרים אחת בעלת מבחר בשפה האנגלית, מה כל שכן בשפת עֶבֶר אשר בה יעדיף לקרוא ולכתוב עבדכם.
שאלת המליון, ללא גלגל הצלה
האם אכן מחר תופיע הסירה המיוחלת למרגלות מעוננו למען נוכל להרים מפרש ולהמשיך במסע? לאדיר במלוכה הפתרונים. בינתיים צפויה לנו ארוחת ערב אדירת מימדים בביתו של שכננו באצ'ו, אשר מדדה לו לאחרונה עטוף במיני תחבושות מאליחות לאחר שפסע הישר ובבטחה אל תוך דלת זכוכית בביתו בהיותו סעור נפש, גם אם בגילופין...
מעשה בשני יהודים ואופנוע
טרם יבש הדיו מעל מכתמי התפארת לחיים מחוץ לטביליסי רבתי, בהם החיטה פורחת, החמה זורחת והשוחט שוחט(למשוש ליבם של הסועדים מינוקא ועד רבא), מצאנו את עצמנו, בשלישית, בכרך, ממתינים לבואו של גואל, ואין נחמה ואין גאולה לעבדכם. אמלסי, בעליו הקודמים של אופנוענו, מזכה אותנו בביקוריו היום-יומיים, אך דומה כי עיקר תכליתם של אלו היא לגבות מאתנו אתנן בדמות דמי דלק, יותר מאשר לעשות מעשה של ממש בשני יהודים ואופנוע. היום, למשל, בא הנזכר לעיל, חיזק מספר ברגים, חצב הברגה לאחר, והלך כלעומת שבא, בהבטיחו להביא את ה"קלאסקה" המיוחלת, היא הסירה אשר שוט תשוט בים אדוני צבאות, או לפחות בכבישי ג'ורגיה המהומרים, אור לבוקרו של יום המחר.
בהיעדר לוח משימות מאורגן כקודם, אנו מוצאים את עצמנו מעבירים את זמננו בשינה חסרת מעצורים, מופרעת אך בידי צרחות שכנינו המריבים מדי בוקר בטרם ינהרו לעמל יומם, ובשיטוטים אקראיים אנה ואנה ברחבי העיר, לומדים הכר כל מסעדה ובית שקובית לאורך שדרות רוסטבלי.
אום לכל דורש
וכך, בעודנו מהדסים לנו ברחבי העיר, נשאו אותנו רגלינו לשוק חלקי הרכב הגדול, בו סיירנו ותרנו, משל היו שדרות חנויות הצמיגים, המנועים, הברגים והמחוונים, לונה פארק אדיר מימדים. אין לכחד, אם כי, כי לבעלי המשיכה למיני ברגונים ושנצונים שכאלה אשר בינינו, יכול השוק הנ"ל לספק שעות אין קץ של רדיפה אחר אותו אום תלתן יחיד ומיוחד שתמיד חשקה בו נפשכם, למען יחדל הדוד העתיק מטפטופו, אחר המתלה המתומן אשר ירחיב את את חלל האכסון ממעל לחלל הצר אשר בעליית הגג, וכולי.
למען אלוהים, הקיסר והמולדת
אפשרויות הבילוי לשעות הפנאי שלנו, כאמור, מתמעטות והולכות. באין מנוס מוצא אני קורא בשנית את הספר היחיד אשר הבאתי עימי(לאחר הרהורים לא מועטים) מהארץ, הוא "החייל האמיץ שוויק" אשר לירוסלב האשק. והרי כבר בטור הראשון בבלוג זה נותחו והוגדרו בבהירות, כמדומני, אופיים של הספרים אשר יפה לקחת(בגבולות המקום המצומצם בתרמילו של הנווד) למסע חובק עולם שכגון זה - אפעס, עלי להודות בגנותי, כי נאה דרשתי אך לא נאה קיימתי: שכן, חרף נפלאות קורותיו של החייל האמיץ בימי מלחמת העולם הראשונה, אין ספר זה, בתום הקריאה הראשונה, יפה לקריאה שניה ושלישית בטרם פגה תקופת צינון. ועל כך לא נותר לי אלא לבכות, שכן בטביליסי הבירה אין ולו חנות ספרים אחת בעלת מבחר בשפה האנגלית, מה כל שכן בשפת עֶבֶר אשר בה יעדיף לקרוא ולכתוב עבדכם.
שאלת המליון, ללא גלגל הצלה
האם אכן מחר תופיע הסירה המיוחלת למרגלות מעוננו למען נוכל להרים מפרש ולהמשיך במסע? לאדיר במלוכה הפתרונים. בינתיים צפויה לנו ארוחת ערב אדירת מימדים בביתו של שכננו באצ'ו, אשר מדדה לו לאחרונה עטוף במיני תחבושות מאליחות לאחר שפסע הישר ובבטחה אל תוך דלת זכוכית בביתו בהיותו סעור נפש, גם אם בגילופין...
